מה ההבדל בין תשואה נומינלית לריאלית?
תשואה נומינלית היא הרווח "על הנייר". כדי לדעת כמה באמת הרווחתם בכוח קנייה, צריך להפחית דמי ניהול, מס רווחי הון (25% על הרווח הריאלי במכשירים חייבים) ואינפלציה. מה שנשאר הוא התשואה הריאלית נטו.
למה זה קריטי
תשואה נומינלית של 7% עם אינפלציה 3% ודמי ניהול 0.7% מותירה תשואה ריאלית של ~3.3% בלבד (לפני מס). במכשיר חייב במס, התשואה הריאלית נטו נמוכה עוד יותר. זהו כלי חיוני להשוואת מסלולי השקעה אמיתית.
דוגמה
תשואה 7%, דמי ניהול 0.7%, אינפלציה 3%, פטור ממס → תשואה ריאלית של כ-3.3%. אם המכשיר חייב ב-25% מס על הרווח הריאלי — התשואה נטו יורדת בהתאם. המחשבון מפרק כל שלב.
הסדר שבו מנכים: דמי ניהול, מס, אינפלציה
שלושת הניכויים אינם פועלים זה על זה באותו אופן, ולכן הסדר חשוב. דמי הניהול נגבים מהתשואה הנומינלית עוד לפני הכל. המס במכשיר חייב מחושב על הרווח הריאלי (מעבר לאינפלציה), לא על הרווח הנומינלי המלא — הקלה משמעותית בתקופות אינפלציה גבוהה. ולבסוף האינפלציה שוחקת את מה שנשאר. המחשבון מבצע את הניכויים לפי הסדר הנכון, כך שהתוצאה משקפת את כוח הקנייה האמיתי שייוותר בכיס — לא הערכה גסה של "תשואה פחות אינפלציה".
מספרי ייחוס: מה נחשב תשואה ריאלית סבירה
כדי לשפוט אם אפיק "שווה את זה", עוזר להכיר טווחים היסטוריים ארוכי-טווח (לא הבטחה לעתיד): שוק מניות מפוזר הניב בעבר תשואה ריאלית של כ-4%–7% בשנה לאורך עשורים; אג״ח ממשלתי הרבה פחות; פיקדון בנקאי לרוב סביב האפס הריאלי או מתחתיו. אפיק שמבטיח תשואה נומינלית "גבוהה" אך גובה דמי ניהול שמנים ואינו צמוד למדד עלול להניב ריאלית פחות מפיקדון פשוט. בדקו תמיד את השורה התחתונה הריאלית-נטו, לא את הכותרת הנומינלית.