הוספת ימים לתאריך

בחרו תאריך והזינו מספר ימים כדי לדעת איזה תאריך יוצא — להוספה (חיובי) או להפחתה (שלילי).

הזינו נתונים

מתי זה שימושי?

לחישוב מועדי תשלום ("שוטף + 30"), סיום תקופת ניסיון בעבודה, דדליינים, תוקף מסמכים ואחריות, מועד החזרת ספרייה, או כל תאריך שנמדד במספר ימים מתאריך נתון. במקום לספור ידנית על לוח שנה ולטעות במעבר בין חודשים, מקבלים את התאריך המדויק מיד.

הוספה והפחתה של ימים

מספר חיובי מקדם את התאריך קדימה (90 ימים מהיום), ומספר שלילי מחזיר אותו אחורה (למשל "מתי היה 100 ימים לפני אירוע"). המחשבון חוצה אוטומטית מעברי חודשים, שנים ושנים מעוברות, כך שאין צורך לזכור כמה ימים יש בכל חודש.

ימים קלנדריים מול ימי עסקים

חשוב להבחין: מחשבון זה מוסיף ימים קלנדריים — כולל שישי, שבת וחגים. בעולם החוזים והבנקאות לעיתים סופרים דווקא ימי עסקים (ראשון–חמישי, ללא חגים), ואז התאריך שיוצא יהיה מאוחר יותר. כשהמסמך כתוב "תוך 14 ימים" בלי הסתייגות — הכוונה כמעט תמיד לימים קלנדריים. כשכתוב במפורש "ימי עסקים" או "ימי עבודה", השתמשו במחשבון ימי העבודה במקום. כלל אצבע: 30 ימים קלנדריים ≈ 21–22 ימי עבודה.

טיפ: עיגול ל"סוף תקופה"

בתשלומים וברישוי נהוג לעגן את המועד לסוף החודש או לתחילתו. למשל "שוטף + 30" נספר לרוב מ-סוף החודש שבו הונפקה החשבונית, לא מיום ההנפקה. כדי לחשב זאת נכון: קחו את היום האחרון בחודש ההנפקה והוסיפו עליו 30 ימים. כך מתקבל מועד התשלום האמיתי, שיכול להיות אף 59 יום מיום עסקה שבוצעה בתחילת החודש.

שאלות נפוצות

האם נספרים סופי שבוע?
כן, החישוב מוסיף ימים קלנדריים רגילים כולל שבתות וחגים. לחישוב ימי עבודה בלבד השתמשו במחשבון ימי העבודה.
איך מחשבים "שוטף + 30"?
הזינו את התאריך הרלוונטי והוסיפו את מספר הימים בתנאי התשלום. לתנאי "שוטף+30" מקובל לחשב מסוף החודש שבו הונפקה החשבונית.
מה ההבדל בין הוספת ימים להוספת חודשים?
הוספת ימים היא ספירה קבועה (30 יום = תמיד 30 יום), בעוד שהוספת חודש "קופצת" לאותו יום בחודש הבא, שאורכו עשוי להיות 28–31 ימים. לכן "בעוד חודש" ו"בעוד 30 יום" לא תמיד נופלים על אותו תאריך. מחשבון זה עובד בספירת ימים מדויקת.